לקבל חמישייה ולשיר

השבוע נערך חצי גמר גביע המדינה באצטדיון טדי נגד הפועל באר שבע. ראשית ולפני הכל, העובדה שקבוצה מהליגה הלאומית מגיע למעמד כזה זה לא מובן מאליו. מעל 12,000 אוהדים אדומים עלו לירושלים לצפות בחוויה הזו ופה נמצא הסיפור.

בואו, הפועל של 24-25 טובה ככל שתהיה היא במקרה הטוב קבוצת אמצע, אם לא סוף, של טבלת ליגת העל. חוץ משתיים או שלושה שחקנים, אין לנו שחקן שיש לו מקום בקבוצה מובילה בליגת העל. לכן, לא באמת ציפינו לנצחון בייחוד לא כשמשחקים נגד קבוצה שכיום היא אולי הרבוצה הטובה ביותר בישראל ואכן על המגרש הבדלי הרמות בלטו באופן ניכר. אבל לא רק על המגרש היה אפשר לראות את הבדלי הרמות. כל מי שבסופו של דבר דיבר על המשחק דיבר על דבר אחד בלבד – תצוגת האוהדים המדהימה של הפועל תל אביב.

כבר כמה שעות לפני המשחק דווחנו על ילדים באדום שרים "אחרייך הפועל" וכל העיר געשה באלפי אוהדים ששמים את פעמיהם אל האצטדיון בשירה עד השמיים.
אבל משהו באמת מיוחד קרה לו בתוך האצטדיון. כבר לאחר כעשרים דקות הפועל באר שבע עלתה ליתרון ונשמעה שאגה אדירה מיציעי הפועל – לא אכזבה, לא קללות אלא שירה אדירה ועידוד חסר מעצורים.

וזה המשיך, עוד גול ועוד שיר, עוד שער והעידוד של אוהדי הפועל רק מתחזק לו. האוהדים ידעו שנצחון לא יהיה פה וזה לא הפריע להם. הם עשו את כל הדרך לירושלים בשביל להודות לאותם שחקנים שהביאו את הקבוצה למעמד הזה. שבכלל הזכירו את הפועל תל אביב והפועל באר שבע באותה נשימה בעונה שכזו.

בגול החמישי זה היה כבר משהו מיוחד. בזמן שאוהדי באר שבע עשו את דרכם הביתה עוד לפני שתם המשחק, אוהדי הפועל הרעידו את אצטדיון טדי בשירה אדירה. אין איש שלא דיבר על זה ולא התגאה באותם אוהדים מדהימים.

משחקים כאלו מזכירים לכולם שיש קהל ויש קהל ואוהדי הפועל המושמצים, המסכנים, אלו שמקבלים מכה אחרי מכה ורק ממשיכים לעודד, הם הפועל תל אביב.